ניהול
"חדשנות פתוחה" הינה אחת הגישות ליישום חדשנות, המשלבת רעיונות מתוך החברה יחד עם רעיונות חדשניים ממקורות חיצוניים, כגון לקוחות, ספקים, שותפים עסקיים, אוניברסיטאות, חברות מחקר, חברות ייעוץ ואנשים פרטיים. בעידן של חופש מידע וידע זמין לכל, מומלץ מאוד לאמץ את גישת "החדשנות הפתוחה" ולא להגביל את החדשנות ליכולות הפנימיות בלבד. החדשנות הפתוחה חוללה הצלחה רבה בקרב חברות כמו IBM, P&G ועוד רבות וטובות.
איך פועלת החדשנות הפתוחה?
ניתן להחיל חדשנות פתוחה בחברה במספר דרכים. האחת, חברה מתקשרת עם רשת מומחים מרחבי העולם ומבקשת הצעות למוצר חדשני. החברה בוחרת מבין שלל ההצעות את הטובות ביותר, חותמת על הסכם קניין רוחני ויוצאת לדרך. אפשרות נוספת: יוזמים סיעור מוחות On-line, מקבלים מאות ואף אלפי רעיונות, בוחרים את הטובים במיוחד שבהם וממשיכים לפיתוח. ברוב המקרים, התוצאות מעידות על הצלחה רבה יותר מזו שהייתה עשויה להתקבל באמצעות חדשנות סגורה בלבד.
הנחת היסוד היא שבעידן האינטרנט ניתן לקבל רעיונות חדשניים מחברות סטארט-אפ קטנות או בינוניות, או מיזמים פרטיים שישמחו לחבור לחברה גדולה. פעילות החדשנות הפתוחה מבוססת על רשתות, המורכבות ממספר חברות, אנשים או מכוני מחקר, ההופכים באמצעות הסכמים לחלק מרשת המאפשרת לחברה למצוא פתרונות חדשניים.
חברת IBM למשל כבר יישמה בקרבה את החדשנות הפתוחה. החברה יוזמת סיעור מוחות On-line, שבו משתתפים מאות אלפי אנשים. במהלך אותו סיעור מוחות מתקבלות עשרות אלפי רעיונות, שמתוכם נבחרו בודדים בלבד. ברעיונות הבודדים שנבחרים מחליטה החברה בסופו של דבר להשקיע מאות מיליוני דולרים.
דוגמה נוספת לחדשנות פתוחה מיישומת בחברת פרוקטר אנד גמבל (P&G). הנהלת החברה שמה לעצמה מטרה לרכוש 50% מהרעיונות החדשניים מחוץ לחברה ולאחדם עם רעיונות שפותחו במסגרת מעבדות החברה. כיום, רשתות החדשנות של החברה מונות מיליוני גופים חיצוניים בעולם, בהן חברות ובודדים, ואלו מסייעות לפרוקטר אנד גמבל בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים חדשים ובשיפור מוצרים קיימים.
הרעיון בחדשנות פתוחה הוא שלחברה כדאי לנהל את הידע והקניין הרוחני שלה באופן שישלב את פעילות המחקר והפיתוח שלה עם מחקרים וקניין רוחני ממקורות חיצוניים.
העקרונות המרכזיים העומדים בבסיס מודל חדשנות פתוחה הם:
- איתור אנשים חדשניים ומקצועיים מתחום העיסוק של החברה, הנמצאים מחוץ לארגון.
- איתור המצאות, רעיונות ופתרונות מחוץ לחברה.
- רכישת קניין רוחני מחברות אחרות.
המודל המסורתי ליצירת חדשנות (חדשנות סגורה), לעומת זאת, מבוסס רק על יכולתה הפנימית של החברה. מודל זה ידוע כיקר ואיטי. הוא מבוסס בעיקר על יכולתה של מחלקת המחקר והפיתוח (R&D) להביא להצלחה.
האם חברה יכולה להסתמך רק על הרעיונות שלה כדי להתקדם בעולם העסקי? האם כדאי לה להגביל עצמה ולבסס את יכולת החדשנות שלה רק על המקורות הפנימיים המצויים ברשותה?
נראה שלא. העלות של אחזקת צוות פיתוח פנימי, בתוספת תחשיב הזמן שלוקח להמציא משהו ולפתח ממאפס, יחד עם שיעור הכישלונות שבדרך מתבררים כיקרים ואיטיים. גישת החדשנות הפתוחה, לעומת זאת, יעילה ואפקטיבית הרבה יותר וגם משתלמת יותר כלכלית על פני ייצור ופיתוח עצמיים.
יתרונות החדשנות הפתוחה לעומת החדשנות הסגורה:
- מספר הרעיונות החדשניים העשוי להתקבל מקבוצה גדולה של אנשים רב יותר ממספר הרעיונות העשויים להגיע מקבוצה קטנה של אנשי מחקר ופיתוח.
- שילוב של מספר מקורות מוביל למספר רב יותר של רעיונות ומכאן לפיתוח של מוצרים ושירותים חדשניים יותר. גם אם צוות הפיתוח של חברה יורכב מאנשים חדשניים במיוחד, הוא לא יצליח לייצר חדשנות רבה יותר מכל האנשים בעולם. עבור חברות רב לאומיות (גלובאליות), החדשנות הפתוחה מקבלת דרגת חשיבות גבוהה יותר כיוון שקיימים הבדלים תרבותיים בין המדינות.
- חדשנות פתוחה מאפשרת לחברה לחדש את המוצרים/שירותים שלה בקצב מהיר יותר.
- גם חברות קטנות יכולות להרוויח מיישום חדשנות פתוחה. התקשרותן של חברות קטנות, שלרוב סובלות ממחסור בכסף ובאנשי מחקר ופיתוח, עם חברות גדולות מאפשרת למכור רעיונות ולשחרר אותם לשוק באמצעות חברה שמסוגלת לשווק אותם כראוי.
כתב: דורון חיות
בסיוע של המידענית: עירית אבידור
©כל הזכויות שמורות לדורון חיות בלבד 2008, 2009
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם כל חלק שהוא שבדף הזה
| 
