פורסם: סטטוס, יולי 2003

מבוא

"חשיבה המצאתית יישומית יכולה לחלץ פירמות ממצבי "דיכאון ארגוני", לפתוח בפניהן נתיבים להתחדשות ולהתפתחות ולחלצן מקשיי המיתון". במאמר זה נבחן את תקפות האמירה הפותחת, תוך עמידה על מהות המתודולוגיה של החשיבה ההמצאתית היישומית, הצגת סיפורים מהשטח ומתן המלצות למנהלים הרוצים ליישם את המתודולוגיה בארגוניהם.

דיכאון? – אין אצלנו חיה כזו...

מצבי דיכאון ארגוני (Organizational Depression) באים לידי ביטוי, בין היתר, בתפקודם של עובדים שלא נותנים את המינימום הנדרש, בשיעורים גבוהים של איחורים והיעדרויות, באיחורים בקבלת החלטות, בירידה ברמות חדשנות ויצירתיות, המשולבת בהתנגדות לשינויים. תסמינים אלה עלולים להתעצם במקרים שבהם הנהלת הארגונים מפגינה הלך רוח קודר, במצבים שבהם גוברת אי הוודאות באשר לעתיד הארגון וכן כאשר עובדי הארגון אינם מצליחים לזהות יד בוטחת, המובילה את הארגון תוך שימוש במתודולוגיות לניהול משברים (Crisis Management). ארגונים המתמודדים עם המיתון המתמשך, הישראלי והעולמי, אינם נזקקים להגדרות הדיכאון הארגוני בכדי לזהות את השלכות המיתון השונות: ירידה במחזורי מכירות, שחיקה ברווחיות, קשיים בהשגת מימון ועוד. במצבים כגון אלה רווח השימוש בפיטורין, בהתייעלות בקווי ייצור, בשיפור תנאים מול ספקים ובהשבתת פעילויות שונות. פתרונות אלה הם פתרונות קונבנציונאליים, שנחיצותם צריכה להיבחן בכל עת, בפרט בזמן מימון. עם זאת, נשאלת השאלה האם אלה פתרונות מספיקים כשקשיי המיתון מוחמרים על ידי תחרות מתגברת, מלחמות מחירים השוחקות מיידית את שולי הרווח ורעות חולות אחרות?

"צריכים רעיונות חדשים? – בואו נעשה סיעור מוחות..."

סיעור מוחות (Brain Storming), חשיבה מקבילה (Lareral Thinking) מבית מדרשו של אדוארד דה-בונו, וטכניקות אחרות המכונסות תחת גג החשיבה היצירתית (להבדיל, כאמור, מן החשיבה ההמצאתית), הן טכניקות המשמשות בארגונים שונים. סיעור המוחות, למשל, היא שיטה אשר הוצגה לראשונה ב-1937 ע"י אלכס אוסבורן (מן השותפים ב-BBDO המיתולוגית), שבה מכונסים עובדי החברה במטרה לייצר מספר גדול של רעיונות לבעיה אשר החברה מתחבטת באשר לדרכי פתרונה. סיעור המוחות משמש כמטבע לשון רווחת וכשיטה פופולארית למרות חסרונותיו:

• מקדם היעילות של השיטה הוא 2% - 1%, במקרה הטוב.
• מבחן האיכות מול הכמות – מחקרים שונים הראו, ומראים, בעקביות כי כמות הרעיונות אינה מעידה על איכותם.
• מבחן הישימות – חולשתן של טכניקות כדוגמת סיעור המוחות נעוצה דווקא בעקרונות הבסיס שלהן, המכוונים ל"יציאה מהמסגרת" ולהתנתקות ממוסרות האילוצים השונים המגבילים את הארגון (כספים, יכולות ייצור, צינורות שיווק וכיו"ב). ההתבדרות לכיוונים "פרועים" מקשה על חלק מכריע מהרעיונות העולים לעמוד במבחן הישומיות (כלומר, קשה עד בלתי אפשרי ליישמם "על אמת").
• מבחן התוצאה – בהנחה כי התוצאה המבוקשת היא שיפור ביכולת התחרותית של הארגון, שיפור בביצועים העסקיים של הארגון (ומטרות דומות) הרי שהמספר הרעיונות הרב מקשה "להפריד את המוץ מן התבן" ולאתר את הרעיונות הישימים והכדאיים ביותר.

למרות ההתייחסות הביקורתית, הבאה לידי ביטוי בשורות דלעיל, נדגיש כי ארגונים רבים ברחבי העולם הגו, פיתחו והשיקו בהצלחה שינויים בתפיסת המוצר בצד רעיונות שונים (לתהליכי ייצור חדשים, שירותים חדשים וכיו"ב) בדרכים מדרכים שונות. זאת ועוד, רבות מן הטכניקות המכונסות תחת גג החשיבה היצירתית מאופיינות ברמת חווייתיות גבוהה, המביאה להנאה רבה של המשתתפים בתהליך. עם זאת, מאמר זה מציף את הצורך המתחזק בשנים האחרונות במגזר העסקי והאקדמי כאחד, לדרכים סדורות, לשיטות עבודה ולכללי החלטה, המאפשרים לארגון להתחדש, לפרוץ לכיוונים חדשים ולצמוח על בסיס הגיון עסקי מוצק ותוך שימוש במתכונת מובנת, מתוכננת וכזו אשר אינה חושפת את הארגון לסיכונים מיותרים.

חשיבה המצאתית. מי צריך את כאב הראש הזה, ולמה?

אחד המחקרים אשר בחן את ההשפעה של רמת החדשנות על הארגון הוא מחקרה של חברת Synectics, ארה"ב. החברה הניעה מחקר אשר בוצע ב-150 חברות אמריקאיות בתחומי הייצור, הבנקאות, המדיה, הבריאות והתקשורת (68% מהחברות מנו יותר מ-1000 עובדים). המחקר ניסה לאפיין את מצב החדשנות וההמצאתיות בחברות אמריקאיות מובילות וכן ניסה לבחון מדוע יש חברות המצליחות בקידום חדשנות (בעוד שאחרות לא). ממצאי המחקר, שחלקם מפורטים להלן, מראים, בין היתר, כי חברות המחויבות לחדשנות מציגגות שיעורים גבוהים משמעותית של קצב צמיחה במכירות, ברווחיות ובנתח שוק.

מדד הצלחה חברות מחוייות לחדשנות חברות לא-מחויבות קצב צמיחה במכירות 10.8% - כמעט פי שתיים 5.7% קצב צמיחה ברווח 51% - יותר מפי 3 בהשוואה ללא מחויבות 14% עלייה בנתח שוק 59% - למעלה מפי 2 לעומת לא מחויבות 27% חזון החברה כולל את המושג "חדשנות" 59% 26% קיום מנגנוני תגמול על חדשנות 75% 36%

ממצאים נוספים שעלו במחקר

הממצאים המוזכרים בטבלה מצביעים, כאמור, על כך שחברות חדשניות מחזיקות ביתרונות משמעותיים על פני חברות לא-חדשניות.

מהי חשיבה המצאתית ? ברבים מן התהליכים שליווינו ועודנו מלווים, מגדיר המנהל, המחפש פתרונות אמיתיים ופרקטיים, את רצונו באופן הבא: "תנו לי כלי אחר, טוב יותר, המאפשר לפתח מוצר, שירות או "משהו", אשר יקנה לחברה שלי יתרון תחרותי משמעותי, בעל סבירות נמוכה לאיתור ע"י המתחרים וכזה המציב חסמי כניסה גבוהים למתחרים השואפים "להעתיק" את היוזמה החדשה". ברוח זו:

• תהליכי החשיבה ההמצאתית מבוססים על ההנחה כי ניתן להגיע, בצורה מתוכננת, לפריצות דרך ולתוצאות משופרות, שלפני כן נראו בלתי אפשריות – בתחומים עסקיים -כמו גם בתחומים אחרים.
• מתודולוגיות החשיבה ההמצאתית (Inventive Thinking) מדגישות את חשיבות השימוש במתכונות החשיבה הקיימות (ה"איך לחשוב"), תוך שינוי ושיפור מוקד החשיבה - ה"על מה לחשוב" - תוך השענות על עקרונות הנדסיים-מתמטיים מוצקים ועל תהליכים סדורים.
• המתודולוגיות שמות את הדגש על איכות הרעיונות ולא על כמותם (בעיה המאפיינת טכניקות כגון סיעור מוחות, חשיבה לטראלית ועוד) ועל הימנעות משימוש בשיטות אקראיות לייצור רעיונות המבוססות על מושגים עמומים ולא-אופרטיביים (כגון "יציאה מהמסגרת" ו"פריצת גבולות").

ואם בעקרונות עסקינן, הרי שהיכולת של מתודולוגיות החשיבה ההמצאתית לענות על רצון ידידנו המנהל נובעת מעצם היותן מושתתות על העקרונות הבאים:

• חיפוש פתרונות ב"עולם סגור":

פתרונות החשיבה ההמצאתית יגובשו תחת אילוצי המציאות, תוך התבססות על יכולות החברה הקיימות (ידע, ניסיון מקצועי, תשתית טכנולוגית ואנושית הקיימים בחברה, גודל המשאבים הכספיים ועוד) ותוך הימנעות, אפריורי, מהתבדרות לפתרונות תלושים, לא-ישימים וברמות סיכון גבוהות.

• מיקוד מאמצים בעזרת כלים המאפשרים לבחון את כיווני הפתרון המועלים, כבר ברגע הופעתם ובאופן הפוסל אפשרויות לא מתאימות על הסף. גישה זו, המאפשרת "חסכון באנרגיה", הוכחה כעדיפה על פני גישת "דחיית השיפוטיות" המוכרת מגישות יצירתיות שונות, שהמחקר האקדמי מפריך מעיקרן (החשיבה הלטראלית וקרובותיה).
• שימוש במשתני הבעיה כמנוף לפתרון:

בהמשך לעקרון "העולם הסגור", החשיבה ההמצאתית גורסת כי "ניתן להפוך לימון ללימונדה". במלים אחרות, משתני הבעיה יכולים, ובמקרים רבים גם צריכים, לתרום לגיבוש הפתרון.

פריצות דרך ורוח ארגונית חדשה

מתודולוגיות החשיבה ההמצאתית מציעות כלים לפתרונות של בעיות עסקיות במגוון תחומים, לחברות בכל קשת העשייה העסקית. בין כיווני היישום ניתן להצביע על כלים לפתרון בעיות טכנולוגיות ושיפור בתהליכי ייצור ותפעול; כלים לפיתוח מוצרים/שירותים חדשים ושדרוג מוצרים/ שירותים קיימים; כלים לפיתוח אסטרטגיה שיווקית ובידול מוצרים; כלים לחדירה לפלחי שוק חדשים; הרחבת פעילות בנישות קיימות וכן הרחבת פעילות מול לקוחות קיימים, ועוד. אנו חייבים להדגיש, בטרם נמשיך, כי ניסיוננו מעלה מספר מסקנות, העומדות בקנה אחד עם מחקרים רבים שנעשו בתחום. עובדות אלה מראות כי: תהליכי חשיבה המצאתית מניבים תועלות מהותיות לארגון, מעבר להיבט העסקי, במישורים הבאים :

• צמיחה מחודשת ברמת האמון שרוחשים העובדים לעתיד מקום העבודה וליכולת ההתמודדות שלו
• עלייה במוטיבציה לחדש, למכור, לשתף פעולה בתוך הארגון וכן ברמת המוטיבציה הכללית בארגון
• עלייה בנכונות לבחון ולאמץ שינויים ארגוניים
• שיפור באיכות התקשורת הפנים-ארגונית ובאיכות עבודת הצוות בארגון.

מתודולוגיות החשיבה ההמצאתית מיושמות בחברות שונות בגודלן (מחברות ענק ועד חברות קטנות) ובענפים שונים, בארץ ובעולם:

• חברת Ford משתמשת, כדרך קבע, במתודולוגיות החשיבה ההמצאתית כאמצעי לפתרון בעיות הנדסיות, בעיות מכאניות, בעיות בתהליכי ייצור ועוד. השימוש במתודולוגיות אלה הביא לשינויים שונים ולשיפור תהליכים, כמפורט במאמרו של Sickafus, מנהל במחלקת הפיזיקה שבמעבדת המחקר של פורד, במישיגן, ארה"ב (ע"ע בביבליוגרפיה שבסוף המאמר).
• חברת ECI Telecom משתמשת בכלי החשיבה ההמצאתית היישומית לטיפול בבעיות טכנולוגיות קיימות.
• רמי מלכה, מנהל ההדרכה והאחראי ליישום תוצרי תהליך ההמצאתיות ב-ECI, מציין את מידת הישימות הגבוהה של הפתרונות שנבעו מן התהליך וכן את העובדה כי כלי החשיבה ההמצאתית נתפסים ע"י המשתתפים בתהליך ככלי עבודה ישים ובעל תרומה גבוהה מאוד לתחום העיסוק הספציפי שלהם ולהתמודדות של ECI בשוק. נציין כי התהליך יצר מוטיבציה בקרב המשתתפים ליצור פתרונות חדשים וליישמם בשטח.
• חברת UMS תוכנה מתמחה בפיתוח מערכות CRM , כשהמובילה שבהן היא מערכת FollowUp CRM לניהול קשרי לקוחות. תוכנת FollowUp CRM עוצבה במיוחד לשוק הישראלי ונמכרה בהצלחה גם בחו"ל. לדברי יוסי יהודאין, מנכ"ל UMS, המערכת מספקת כלים לשיווק, למכירות ולשירות לקוחות והיא קוראת תיגר על מתחרים מחו"ל ביכולת הטכנולוגית שלה, בפשטותה, במהירות ההטמעה ובעיקר במחיר. כלי החשיבה ההמצאתית אפשרו ל-UMS לאתר שורה של רעיונות חדשים ויצירתיים, בני פיתוח ויישום מהירים, המבוססים על יכולות ומשאבי החברה.

לדברי מר יהודאין: "המדד הקובע מבחינתי לאפקטיביות של התהליך היה 'ת'אכלס', כלומר, האם התהליך מניב פירות התורמים לשיפור הביצועים של החברה. מבחינה זו, פירות התהליך עמדו בציפיותיי, ואף מעבר להן".

הצלחה ורמת כדאיות כמדדים לאפקטיביות החשיבה ההמצאתית

ישנה דרך אחת להעריך את מידת האפקטיביות של תהליכי ההמצאתיות בארגון – תוצאות. עבודת ההמצאתיות נמדדת וצריכה להימדד לאורך זמן, על פי התפוקות הנובעות מן התהליך שאנו מניעים. למען הסר ספקות, תוצאות יוגדרו ככאלה המניבות את אחת – או יותר – מהתפוקות הבאות:

• האם הפעילות הביאה להגדלת הפעילות מול לקוחות קיימים (הווה אומר, להגדלת customer shares)?
• האם הפעילות הביאה לייצור מחזורי מכירות מול לקוחות ופלחי שוק חדשים?
• האם הפעילות הביאה לשיפור תהליכים ולהקטנה משמעותית של הוצאות (תפעוליות ואחרות) ?

תהליכי חשיבה המצאתית המנוהלים נכון יניבו, כאמור, תפוקות לוואי שונות אותן מנינו לעיל, וכן לעלייה ברמת המוטיבציה, בנכונות גבוהה יותר לבחון שינויים ולהתחדש, וכיו"ב.

סיכום

ההגדרה היבשה והצינית, אולי, לעצם קיומן של חברות הינה" "השאת ערך הפירמה לבעלים – לאורך זמן". ב"שפת בני אדם" הגדרה זו תתפרש כ"מיקסום רווחים" או "מקסום הביצועים העסקיים". באותה רוח, ניתן למדוד את תהליכי יישום החשיבה ההמצאתית בכלים חשבונאיים חד-משמעיים (המוכרים לבעלי ההחלטות בארגון), כגון מדידת ה-ROI המיוחס לתהליך, מדידת ה-NPV בגין ההשקעה בתהליך, ה- EVA הנובע מן התהליך ומרעין בישין אחרים בני שלוש אותיות... חז"ל גרסו כי "מתוך שלא לשמה – בא לשמה". ברוח זו אנו סוברים כי היצמדות ארגונית לעשייה עסקית נכונה, המאפשרת לארגון לשרוד לאורך זמן ולהצליח, תביא גם לתפוקות רצויות נוספות, ובהן שינוי מצב הרוח הארגוני (מדיכאון לאופטימיות ו"ברק בעינים") וכן רצון לחדש, לשנות ולהתחדש.

מאת: רמי יניב ניר בן לביא